החלטה בתיק ת"א 62122-07

לפני בקשה למחיקת כתב התביעה ולחילופין למחיקת סעיפים מכתב התביעה.

הרקע לבקשה-

בין התובעת "עוז מאור" למוכר- מר שמעון נדל ז"ל (להלן יקרא: "המוכר") נחתם הסכם מכר של  הנכס נשוא התובענה. הנתבע 2- המבקש- שימש כעורך דינו של המוכר בעסקה זו.

כאמור בכתב התביעה- המוכר והנתבעים 3-4 חכרו במשותף את הנכס. על פי הסכם השיתוף, הוטלה על כל צד החובה לשאת בהוצאות העלויות והמיסים ביחס לחלקו. עוד נקבע בהסכם, כי בעתיד יפעלו הצדדים לצורך פיצולו.

לאחר זמן מה, נחתם הסכם המכר בין התובעת למוכר. המבקש שימש כנאמן וכספי התמורה הופקדו בידיו, על מנת שישלם  את הכספים המוטלים על המוכר מכוח חוק המכר. עוד התחייבו המוכר והמבקש כי ימציאו את האישורים הנדרשים לצורך העברת הבעלות בתוך 18  חודשים מן החתימה על ההסכם.  התחייבויות אלה לא קוימו- החובות לא שולמו והאישורים לא הומצאו כנדרש.

הואיל ועל המקרקעין רבצו חובות שלא שולמו, רשמה עיריית נס ציונה הערה על זכויותיו של המוכר בנכס. המבקש הבטיח כי יפעל תוך זמן קצר להסדרת החוב, אולם לא עשה זאת ואף לא פעל להבטחת תשלום חובם של הנתבעים 3-4, שכן, כך טוענת התובעת, ייצג אותם תוך שהוא פועל בניגוד עניינים.

לטענת התובעת, כתוצאה ממחדלי הנתבעים  ומן העיכוב ברישום הנכס על שמה, נגרמו לה נזקים המוערכים, לצרכי אגרה, בסכום של 1,250,000 ש"ח.

טענות המבקש, בתמצית

בית המשפט התבקש להורות על מחיקת כתב התביעה כנגד המבקש ולחילופין, להורות על מחיקת סעיפי כתב התביעה המתוקן אשר חרגו מהיתרי התיקון.

לטענת המבקש, עילות התביעה כנגדו מבוססות על פסק דינו של כב' השופט זפט, אשר קבע כי המבקש והמוכר הפרו את הסכם המכר- פיצוי המשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן העיכוב ברישום הנכס, נוכח החובות שרבצו עליו, הפרת הסכם המכר על ידי המבקש, אשר לא פעל להסרת הערת האזהרה, לתשלום החובות והשגת האישורים לצורך העברת הזכויות במקרקעין וכן פעל בניגוד עניינים, כאשר ייצג את הנתבעים 3-4 במקביל.

אלא  שעל פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ומשנתנה החלטת כב' בית המשפט לפיה לא ניתן לייחס למבקש את תשלום מלוא החובות אשר רבצו על הנכס- יש להורות, לשיטתו,  על מחיקת מרבית עילות התביעה. כך, טוען המבקש כי בפני בית המשפט העליון נידונה מחלוקת זהה למחלוקת דנן ולפיכך, קביעותיו של בית המשפט העליון מהוות השתק פלוגתא ומעשה בית דין ולא ניתן עוד לשוב ולדון בהן.

זאת ועוד, לאחר הגשת התביעה, נחתם הסכם פשרה בין המשיבה לעזבונו של המוכר, אשר לפיו קבלה פיצוי מן העיזבון בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן העיכוב ברישום. כן, הוסדרו חיובי המוכר ונרשמה הערת האזהרה. לטענת המבקש, נובעים חיוביו מכוח נאמנותו- ומשקוימו  ההתחייבויות על פי הסכם הפשרה, יש לסלק, למצער, את סעיפי התביעה אשר נתיתרו עקב פסק דינו של בית המשפט העליון והסכם הפשרה.

לחילופין, עתר המבקש כי בית המשפט יורה על מחיקת סעיפי התביעה אשר תוקנו מבלי שניתן היתר בית המשפט לתיקון.

לטענת המבקש, לאחר שהתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה בשנית, על סמך כתב תביעה מתוקן שצורף לבקשה, הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן שונה בתכלית מכתב התביעה שצורף לבקשה ואשר בהתייחס אליו הותר התיקון. לפיכך, יש להורות על מחיקת כתב התביעה שהוגש ללא היתר ולחילופין, על מחיקת סעיפי כתב התביעה שהוגשו בניגוד לו. 

תגובת המשיבה

לטענת המשיבה, דינן של טענות המבקש להידחות.

פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7880/06 וע"א 7887/06-   לטענת המשיבה, לא קבע פסק דינו של כב' בית המשפט העליון כי המבקש לא הפר חובותיו על פי ההסכם. כל שנקבע הינו כי אין להטיל על המבקש, כנאמן, אחריות על קיום התחייבויות השותפים האחרים בנכס. בהקשר זה, מבהירה המשיבה כי מכלל לאו ניתן ללמוד הן וכי אחריותו של המבקש כוללת את חובותיו וחיוביו של המוכר מכוח החוזה.

לפיכך, טוענת המשיבה כי מפסק דינו של בית המשפט העליון ניתן לקבוע, לכל היותר, כי המבקש אינו חב במלוא החובות שרובצים על הנכס, כי אם בחלקו של המוכר בלבד.

עם זאת, ממשיכה המשיבה- אף לו אכן היה בפסק דינו של בית המשפט העליון משום קביעה כי המבקש לא הפר את חוזה המכר, הרי שאין לכך נפקות לענייננו, שכן כתב התביעה אינו כולל עילה בגין הפרת ההסכם, כי אם עילות נזיקיות- התנהגותו הרשלנית של המבקש כעורך דין, כאשר מחד ייצג את המוכר ומאידך, פעל כבא כוחם של הנתבעים 3-4 וזאת בניגוד עניינים.